משק עזר

לפי החלטה מספר 1178 של מנהל מקרקעי ישראל, משק עזר הוא "קרקע שהוחכרה או נמסרה למטרת משק עזר הכוללת מגורים ועיבוד חקלאי ובלבד שהקרקע אינה מהווה נחלה כהגדרתה בהחלטות מועצת מקרקעי ישראל". לעומת זאת ההגדרה של נחלה על פי מנהל מקרקעי ישראל היא "קרקע חקלאית בגודל שקבע שר החקלאות ופיתוח הכפר בהתייעצות עם הרשות לתכנון ופיתוח במשרד החקלאות ופיתוח הכפר, המיועדת למתיישב לצורך מגוריו ופרנסתו מהמ​​​שק החקלאי שפותח או יפותח בה."

בואו ונבחן את ההבדלים העיקריים בין משק עזר לנחלה כפי שהם מתבטאים בשטח.

• השכרה – מי שמעוניין להשכיר בית בנחלה יידרש קודם לכן לעבור במסלול "דמי רכישה" של רשות מקרקעי ישראל ורק בתום התהליך יוכלו בעלי הבית להשכירו, אך במשק עזר אין כל מניעה על השכרה.
• מגורים ועיבוד הקרקע – כדי להמשיך וליהנות מזכויות על נחלה, על הבעלים להתגורר בה באופן פעיל ועליו גם לעבד את הקרקע הצמודה לה. בעלי משקי עזר לא מחויבים לעיבוד הקרקע ולמגורים בנכס הצמוד לה.
• חברות באגודה השיתופית – הבעלות על נחלה במושב מגיעה כעסקת חבילה עם קבלה לאגודה השיתופית שמפעילה את המושב, אך הדבר לא תקף על בעלי משקי עזר אשר לא מקבלים חברות באגודה השיתופית.
• זכויות בן ממשיך – הזכות על הנחלה עוברת בירושה בין דורית לילדיו של הבעלים המקורי, לאותם בנים ממשיכים שמורה גם הזכות לבנות את בתיהם על השטח אם ירצו בכך ובהתאם למגבלות החוקתיות. לעומת זאת, בעלי משקי עזר במושבים לא זכאים לזכויות אלו כיוון שהבסיס לזכויות אלו נעוץ בעבודת הקרקע ובעיבודה. עוד דבר שחשוב לדעת הוא שאת הזכויות על משק עזר אפשר להוריש לכל אדם באשר הוא ולא רק לקרובי משפחה כפי שמתאפשר בהורשת נחלות.